תובענות ייצוגיות

חוק תובענות ייצוגיות, אשר נחקק בשנת 2006, שינה לבלי הכר את זכות הגישה של יחידים לבתי המשפט, בכל הקשור לעוולות חברתיות וכלכליות המאפיינות את העולם המודרני, הנוגעות לציבור נפגעים רחב.

חוק תובענות ייצוגיות מאפשר, למי שבידו עילת תביעה אישית המשותפת לקבוצת אנשים, להגיש בקשה להכיר בתביעתו כתובענה ייצוגית. תובע ייצוגי, שבעקבות בקשתו ניתן פיצוי לקבוצה (כולל במסגרת הסכם פשרה), זכאי לגמול מיוחד שנפסק על ידי בית המשפט בהתחשב, בין השאר, בתועלת שהביאה התובענה הייצוגית ומידת חשיבותה הציבורית. התובע הייצוגי אינו צריך לשלם לעורך הדין המייצג אותו ואת הקבוצה הייצוגית, ושכר טרחת עורך הדין, הנקבע על ידי בית המשפט, משולם על ידי הנתבע/ת.

הנושאים בהם ניתן להגיש תביעות ייצוגיות מפורטים בחוק תובענות ייצוגיות:

  • תביעות נגד עוסק (למשל, תביעות צרכניות).
  • תביעות נגד מבטח.
  • תביעות נגד תאגיד בנקאי.
  • תביעות בנוגע למפגעים סביבתיים.
  • תביעות בגין אפליה במוצרים, שירותים ובכניסה למקומות ציבוריים.
  • תביעות הקשורות ליחסי עבודה (אפליה בעבודה, שכר מינימום, עובדי קבלן ועוד).
  • תביעות הנוגעות לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות.
  • תביעה נגד רשות (כדוגמת עירייה ומועצה מקומית) להשבת סכומים שנגבו על ידיה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר.
  • תביעות הנוגעות לאחזקה במניות או הנובעות מזיקה לנייר ערך.
  • תביעה בעילה לפי חוק התחרות הכלכלית.

תהליך הגשת תביעה ייצוגית וניהולה:

 לתביעה ייצוגית שני שלבים: בשלב הראשון מוגשת לבית המשפט בקשה שבה מתבקש בית המשפט לאשר את ניהולה של התביעה האישית של התובע, כתביעה ייצוגית. במסגרת זו בוחן בית המשפט, בעיקר, האם עילת התביעה האישית של המבקש, משותפת לקבוצה רחבה של אנשים נוספים ומה הסיכויים לקבלתה. אם אישר בית המשפט את הבקשה עוברים לשלב השני שבו מתבררת התובענה הייצוגית לגופה. נציין, כי החל ממאי 2018, חלה חובת תשלום אגרה על הגשת בקשה לאישור תביעה כייצוגית, מלבד בנושאים מסוימים (כגון: נגישות, שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ומקומות ציבוריים ועוד).  

יחד עם זאת, ניהולה של התובענה הייצוגית עצמה (השלב השני) אינו שכיח ובדרך כלל, כאשר בית המשפט מאשר את ניהולה של התביעה כייצוגית (כלומר מאשר את הבקשה), מנהלים הצדדים ביניהם מו"מ להשגת הסכם פשרה.

שלא כמו בהסכם פשרה שבין שני בעל דין (שהם האדונים היחידים לתוכנו של הסכם הפשרה) כאשר מדובר בהסכם פשרה בהליך ייצוגי, חייב הסכם הפשרה להיבחן על ידי בית המשפט ולקבל את אישורו. בהתאם לחוק, בית המשפט רשאי לאשר הסכם פשרה, רק אם מצא כי ההסכם "ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה". לשם אישור הסכם הפשרה חייב בית המשפט אף למנות בודק (אלא אם המינוי אינו נדרש בנסיבות הקונקרטיות של העניין), שתפקידו לבחון את הסדר הפשרה אותו גיבשו הצדדים.

נקודה נוספת ראויה לציון היא שכחלק מאישור הסדר הפשרה, על הצדדים מוטלת החובה לפרסם את הסדר הפשרה לציבור (בדרך כלל באמצעות העיתונים היומיים הנפוצים)  על מנת לאפשר לכל אדם הנמנה עם הקבוצה הרלבנטית את האפשרות להגיש התנגדות מנומקת להסדר הפשרה (לרבות בעניין הגמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא כוחו). אף במקרה זה אם קיבל בית המשפט את טענות ההתנגדות, כולן או חלקן, רשאי הוא לפסוק גמול לאדם שהגיש את ההתנגדות, ככל שהתנגדות זו הביאה תועלת לחברי הקבוצה (למשל, שיפרה את סכום הפיצוי בהסדר הפשרה).

למשרד עורכי הדין מרקוביץ' – עידן, ניסיון רב בניהול ובטיפול בתובענות ייצוגיות (הן בייצוג תובעים והן בייצוג חברות או עסקים הנתבעים בתביעה ייצוגית), במגוון רחב של תחומים.

המשרד מייצג אף אנשים המבקשים להגיש התנגדות להסדרי פשרה, במקרים בהם הם סבורים, כי אינטרס הקבוצה (עליה הם עצמם נמנים) אינו מקבל מזור או פיצוי ראוי, במסגרת הסדר הפשרה המובא לאישור בית המשפט.

בנוסף, למשרד ניסיון במתן שירותי ייעוץ לחברות ומעסיקים אשר תכליתו מניעתית. כידוע, הגשת תביעה ייצוגית כנגד חברה או עסק עלולים לגרום לחברה או לעסק מלבד נזק כלכלי גם לנזק תדמיתי ולפגיעה במוניטין שלהם. הייעוץ אותו אנו מציעים לחברות ולעסקים, נועד לצמצם ככל שניתן מראש את הסיכון שבהגשת תביעה ייצוגית נגד החברה או העסק והוא כולל בדיקה, שיפור וטיוב תהליכים שונים (בשלבי המכירה, האספקה, השיווק והפרסום וכיו"ב), בהם עלולים החברה או העסק להיות חשופים לתביעה ייצוגית.

דילוג לתוכן