ייצוג נפגעי עבירה

משרדנו מייצג נפגעי עבירה (קטינים ובגירים) בתביעות אזרחיות ובהליכים משמעתיים נגד העבריין וגורמים אחרים (כגון: בית הספר, משרד החינוך, משרד הרווחה, בעל/מחזיק  המקרקעין, שותף לעבירה וכיו"ב). משרדנו עובד בשיתוף פעולה הדוק עם עורכי דין בתחום הפלילי המייצגים את האינטרסים של נפגע העבירה ומשפחתו גם בהליך הפלילי.

נפגע עבירה הוא מי שנפגע במישרין מעבירה פלילית כלשהי שבוצעה כנגדו כגון: עבירות מין (אונס, הטרדה מינית, מעשים מגונים וכיו"ב), אלימות (לרבות במשפחה), המתה, תקיפה, איומים וכיו"ב.

במקרים בהם מוגש כתב אישום כנגד העבריין-הפוגע אנו בוחנים עם נפגע העבירה ו/או משפחתו את מכלול השיקולים ובכלל זאת האם להמתין עם הגשת התביעה עד למועד שבו יינתן פס"ד בהליך הפלילי (ככל שהוגש כתב אישום) ויהפוך לפסק דין חלוט (פסק דין שלא ניתן לערער עליו), שכן בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי ניתן להגיש תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים, כל עוד התביעה האזרחית מוגשת בתוך 90 יום מיום שהפך פסק הדין הפלילי לחלוט. 

היתרון בהגשת תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים הוא שאין צורך בהוכחת עצם ביצוע מעשה העבירה ואחריות הפוגע לביצועה, שכן העבריין-הפוגע כבר הורשע בהליך הפלילי ובד"כ התביעה האזרחית, גם תדון בפני אותו שופט אשר דן בהליך הפלילי והרשיע את הפוגע המורשע, כך שמדובר בשופט שמכיר את העבירות שביצע הפוגע כמו גם את הנפגע. יחד עם זאת, על נפגע העבירה להוכיח את כלל הנזקים שנגרמו לו גם במסגרת תביעה אזרחית נגררת.

החיסרון בהגשת תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים היא שהתביעה האזרחית יכולה להתייחס אך ורק למעשים בגינם הורשע הפוגע ולא למעשים ו/או עבירות נוספות שבוצעו על ידי הפוגע (אנו נתקלים במקרים רבים בהם בשל החלטת הפרקליטות הפוגע הואשם רק בעבירה אחת ו/או מספר עבירות מצומצם מתוך עבירות רבות שביצע כלפי נפגע העבירה). חסרון נוסף הוא שלא ניתן להגיש את התביעה האזרחית הנגררת כנגד גורמים נוספים אותם ניתן לתבוע בתביעה רגילה (כגון: מקום העבודה שאפשר לפוגע לבצע את מעשיו, גורם מפקח שהתרשל בפיקוח על הפוגע וכיו"ב). במקרים אלו, יש לשקול הגשת תביעה אזרחית רגילה (ולא תביעה נגררת).